אנדרטת ההצלה בכיכר דיוניסיוס סולומוס (Dionysios Solomos Square)

במרכז הבירה זקינטוס טאון (Zakynthos Town), מוקפת קשתות ונציאניות ומפרץ כחול-טורקיז, מתנשאת יציקת ברונזה יוצאת דופן: יד אנושית נטועה באבן, נעה כלפי מעלה ואוחזת בַּחֲזָקָה לולאה שבורה – חצי חוליה של שרשרת שנחתכה. מתחתיה לוח אבן נשא פסוק קצרצר אך רב-עוצמה:

“וְהַיָּ֖ם לֹ֥א יָסִֽף” (נחום א׳ ח׳)

הדימוי, כמו הפסוק, מתייחס ל“שטף” הנאצי שעצר על סף האי ב-1943 ולא עבר הלאה. זהו אתר זיכרון קטן בממדים, אך ענק במשמעותו.

רקע היסטורי – סירוב ששינה גורל

בספטמבר 1943 דרשו שלטונות הוורמאכט מהמטרופוליט כריסוסטומוס ומהראש-עיר לוקאס קָרֶר למסור רשימה שמית של 275 בני הקהילה היהודית המקומית. שני האישים מסרו דף אחד ובו שמם-שלהם בלבד והחביאו את בני הקהילה בכפרים הרריים. כך ניצלו כל היהודים בזקינטוס והאי הפך לסמל התנגדות אזרחית ייחודית ביוון הכבושה.

לידתו של הפסל – מתכנון להטמעה בעיר

• שנת הקמה – 1992, ביוזמת אגודת יוצאי זקינטוס ביוון ובתמיכת עיריית זקינטוס.

• פסל ואדריכל – האמנית היוונית-קפריסאית אקטריני קרוסו; בסיס האבן תוכנן על-ידי האדריכל המקומי יואניס ספירידונאטוס.

• חומר ושיטה – ברונזה יצוקה בתבניות חול, בגובה 2.3 מ׳; הבסיס מאבן גיר מקומית. הפאטינה המקורית עמוקה-ירקרקה וכיום קיבלה גוון שחום־זהב בשל מליחות הים.

האמן בחר ביד אנושית נטולת גיל ומין כדי להציג את המאבק באופל כמאמץ אוניברסלי, בעוד החוליה הקרועה מרמזת על ניתוץ השרשראות הנאציות. הפסוק מנחום – נבואה על סוף ממלכת אשור – נטען כאן במשמעות מחודשת: מרגע שנשבר הכוח הרודני, “הים לא יוסיף” להציף.

מיקום וגישה

האנדרטה ניצבת בחלקה הצפון-מערבי של כיכר דיוניסיוס סולומוס, סמוך לשדרת הדקלים ולמזרקה. מרחק של שתי-דקות הליכה מהנמל הציבורי ומהמוזיאון הביזנטי. הכיכר עצמה, הרחבה והפתוחה אל הים, משמשת נקודת מפגש, מופעי רחוב וטקסי זיכרון לאומיים.

• כתובת לניווט: Πλατεία Διονυσίου Σολωμού (Solomos Square 19, Zakynthos 291 00).

• חניה: חניון תת-קרקעי מתחת לכיכר (חינם בשבת – ראשון 14:00-08:00).

• נגישות: רמפת גישה לכיסאות גלגלים מצפון־מזרח; שילוט ברייל משמאל ללוח האבן.

טקסים ואירועים סביב האנדרטה

• 9 בספטמבר – יום הזיכרון הרשמי להצלת יהודי זקינטוס: טקס צבאי קצר, תפילה בין-דתית וקריאת קדיש.

• יום השואה הבין-לאומי (27 בינואר) – בית-הספר התיכון “סולומוס” מקיים עצרת נרות שבה תלמידים מקריאים עדויות של אנשי הקהילה.

• סיורי “ליל ירח מלא” – הדרכת ערב בעברית (בהזמנה מראש) הכוללת סיפורי גבורה מפי מדריך מקומי וחוברת מקורית בעברית לילדים.

טיפים למטייל הישראלי

• שעת צילום אידיאלית – 18:45 ביולי-אוגוסט; השמש שוקעת מאחורי חזית הכיכר ומדגישה את הברונזה באור כתום-זהב.

• זווית אינסטגרם – כופפו ברכיים לצילום זווית נמוכה: היד תיראה גדולה דרמטית והים הכחול יהפוך רקע נטול רעש.

• תצפית גשם – ביום גשום נוצרים פלגי מים קטנים סביב הבסיס; השתקפות ה“ים” סביב היד יוצרת קומפוזיציה נוגעת-לב.

• זמני עומס – יוני-ספטמבר ב-11:00-13:00 מגיעות קבוצות שייט מאורגנות. עדיף להגיע לפני 10:00 או אחרי 17:00.

• שילוב מסלול – אחרי האנדרטה המשיכו 250 מ׳ למוזיאון הביזנטי לראות אייקון של יוחנן המטביל שבו חרוט תאריך 1497 – עדות לחיים הרב-תרבותיים של האי.

חיבורים בין-דוריים – האנדרטה בחינוך המקומי

מערכת החינוך בזקינטוס שילבה בשנים האחרונות יחידת לימוד בשם «Οι Δίκαιοι του Νησιού» (“הצדיקים של האי”), הכוללת סיורים מודרכים באנדרטה, משחקי תפקידים ומשימות מחקר על ערכים אזרחיים. בשיא היחידה התלמידים כותבים “מכתב עתידי” שבו הם מתחייבים “לשבור חוליות אי-צדק בכל מקום שיזהו”. היוזמה זכתה לציון לשבח ממשרד החינוך היווני ומארגון UNESCO.

שימור ותחזוקה

• פאטינה ירוקה – ב-2018 הוחלט לא להבריק את הברונזה אלא לשמר את שכבת ההגנה הטבעית.

• הגנה מפני מי-מלח – אחת לשנה מורחים שעווה מיקרוקריסטלית שקופה וידידותית לסביבה.

• וונדליזם – מצלמות CCTV חדשות וכיסוי תאורה לילי עדין הותקנו ב-2023 בעקבות שריטות גרפיטי.

חיבור לטבע ולמסורת

לא רחוק מהכיכר שוכן חוף “פלניס” עם עצי אקליפטוס עתיקים. תושבי האי מספרים שמענפי אחד האקליפטוסים הללו גילף נגר יהודי לדינו-דובר את ידית ספר התורה שהושמדה ברעידת האדמה של 1953. ביקור כפול – בחוף ובאנדרטה – ימחיש את החיבור בין זיכרון אנושי לנוף טבעי עוצמתי.

מבט לעתיד

עיריית זקינטוס שוקלת להוסיף ליד הפסל עמדת מציאות רבודה: המבקר יוכל לסרוק QR ולראות על מסך הטלפון אנימציה קלה של היד מנתצת את השרשרת ומגלים נסוגים. בכך מקווים להעביר את המסר לצעירים בשפה טכנולוגית נגישה.

סיכום

אנדרטת ההצלה בכיכר דיוניסיוס סולומוס איננה סתם “עוד” פסל ברון־אז. היא תזכורת פיזית לכך שמחויבות מוסרית של שני אנשים – כומר וראש-עיר – הצליחה לבלום זרם אימה עולמי. היד האוחזת בלולאה השבורה מזכירה לכל עובר-אורח שבכוח מעשה אמיץ אחד, גם אם קטן, ניתן לעצור “ים” של רוע. והפסוק החקוק – “וְהַיָּם לֹא יָסִף” – מזמין כל מבקר לזכור שהסולידריות, ממש כמו ברונזה, יכולה להחזיק לנצח.